ההתבודדות בבתים וסגירת השמיים הפכו את המשלוחים לאמצעי התקשורת עם העולם שבחוץ - קו אספקה יחיד אל החזית בעת מצור. במקביל, עם ובלי קשר, הפכו סרטוני  Unboxing לתופעה. הרשת מתפקעת מסרטונים שבמרכזם אדם פותח חבילה. אין כאן ביקורת או התרשמות; המוקד הוא פשוט פעולת הפתיחה של אריזה שהגיעה מאמזון, מעלי אקספרס או מהדסטארט עלום. אבל מדוע לצלם כזה דבר? למה לצפות בו? מה הריגוש? ומה המנגנון האנושי שמתפעל את כל אלה? זה הזמן להפשיט את ההליך הטכני שבאריזה, בשילוח, בפתיחה, בצילום ובפצפצים, ולחשוף את הצורך האמיתי האחד שמאחוריהם: הצורך בקשר.
 
"לעיתים מעלה על הדעת מופע סטנדאפיסטי מעולה, או ליצני חצר שבהומור חושפים את פניו האמיתיים של השליט. בנוי ומבוצע בכישרון רב." יומני מחול, רות אשל
 
מאת ובביצוע: יולי סקר, צליל-חן זקס // תפאורה: זוהר שואף // תאורה: אמיר קסטרו // ייעוץ תנועתי: עמית לוי // עיבוד מוסיקלי והפקה: אייל לנזיני // ליווי דרמטורגי: ארז מעין שלו  // צילום מיניאטורות: דן בן ארי
בהשתתפות: אורי אוריין // ירדן תוסיה כהן // חברות VIA Collective – ויירה אורבניק, ראקל דימאר, שאנה מיי ברין, צ'ן-האן הונג.
 
תודה מיוחדת: ענת כ"ץ
תודות: משפחת זקס, משפחת סקר, נוהר לזרוביץ', עירד אבני, סיון הנדלסמן